פסק-דין בתיק ע"א 8573/12

השופט י' עמית:

1.        המערערת בע"א 8573/12 (להלן: המערערת), ילידת 1965, נפגעה ביום 30.7.2003 כהולכת רגל על ידי משאית בה נהג המשיב 1 שמבטחתו היא המשיבה 2 בע"א 8573/12 (להלן: המבטחת). המערערת נפגעה קשה, והועברה כשהיא במצב וגטטיבי למוסד שיקומי באזור גוש דן, שם היא נמצאת עד היום.

           המערערת לא זוהתה ונותרה אלמונית משך מספר שנים. התביעה בשמה הוגשה על ידי הקרן לטיפול בחסויים (להלן: הקרן) שמונתה כאפוטרופא על ידי בית המשפט לענייני משפחה. במהלך השנים, ובעקבות חקירה שנערכה על ידי חברת חקירות שנשכרה על ידי הקרן, נתבררה זהותה של המערערת, כמי שעלתה מאחת מארצות חבר העמים עם בעלה בשנת 1996, והותירה מאחוריה זוג הורים ובת. לאחר שבעלה של המערערת עבר אירוע מוחי והזוג נקלע למצוקה כלכלית, החלה המערערת לעבוד כיצאנית עד שנפגעה בתאונה.

           המערערת היתה משך זמן במצב וגטטיבי, אך במהלך השנים הלך מצבה והשתפר באופן משמעותי, בעיקר במישור הקוגנטיבי, וממצב שהוגדר כ"סיעודי מורכב" היא מוגדרת כיום כ"סיעודי". המערערת מסוגלת לבצע תרגילי חשבון פשוטים, חל שיפור בכושר הראיה שלה, היא מתקשרת עם הסביבה, משתתפת בפעילות חברתית במוסד השיקומי, ולטענת באי כוחה, אף מתקשרת באמצעות מטפלת אל משפחתה בחבר העמים. עם זאת, בהיבט הפיזי המערערת מרותקת למיטה ולכסא גלגלים ותלויה לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולה ופעולה, אך עושה שימוש ביד ימין לאכילה, כתיבה והפעלת מחשב (מסך מגע). מאז התאונה נשמה המערערת באמצעות קנולה והוזנה בפג, אך לטענת באי כוחה, כיום כבר נגמלה מהקנולה ויכולה לאכול כרגיל.

2.        בית משפט קמא פסק למערערת פיצוי חד פעמי ותשלום עיתי חודשי, מתוך הנחה כי תמשיך לשהות במוסד הסיעודי עד תוחלת חייה.

           כפיצוי חד פעמי נפסקו הסכומים הבאים:

           הפסדי הכנסה: הצדדים הגיעו להסכמה לפיה השכר החודשי של המערערת יועמד על 6,000 ש"ח נטו לחודש משך 4 שנים מיום התאונה, ולאחר מכן יחושב לפי 4,000 ש"ח נטו לחודש עד לגיל 67. מסכומים אלה הפחית בית המשפט 70% מהשכר בגין הוצאות מחייה נחסכות במשך שהותה של המערערת במוסד.

           ציוד רפואי: נפסק סך של כ-106,000 ש"ח עבור ציוד שנרכש למערערת ולא סופק לה על ידי המוסד, כמו כסא גלגלים, כרית למניעת פצעי לחץ, מכשיר APT, חגורות קשירה לכסא גלגלים, סדים לידיים ומתקן לצוואר, ומחשב. בנוסף, נפסק סך של כ-59,000 ש"ח עבור כסא גלגלים ממונע, מתוך הנחה כי המערערת תוכל להפעילו ולעשות בו שימוש בעתיד, וסך של כ-12,000 ש"ח בגין רכישת עמידון. מנגד, נדחתה התביעה לרכישת משעל, מכשיר שנטען כי השימוש בו יאפשר לגמול את המערערת מהקנולה, ונקבע, כי ככל שתידרש רכישת משעל, המערערת תוכל לפנות לבית המשפט בבקשה נפרדת.

           עזרת צד ג' לעבר: בית המשפט עמד על כך שהצוות המטפל במערערת במוסד השיקומי המליץ לשכור עבורה מטפלת, נוכח השיפור במצבה. נקבע כי העובדת הסוציאלית במוסד השיקומי מטפלת ב-36 חולים סיעודיים וב-36 חולים מורכבים, כך שאין באפשרותה ליתן את תשומת הלב, העזרה והטיפול לה נזקקה ונזקקת המערערת. הקרן שכרה מטפלת למערערת, ומספר שעות הטיפול השבועיות הלך וגדל ככל שחל שיפור במצבה, ונכון למתן פסק הדין עמד על 16 שעות שבועיות. בית המשפט פסק בראש נזק זה סך של כ-106,000 ש"ח לעבר.

           בנוסף, פסק בית משפט קמא החזר עבור קלינאי תקשורת; הוצאות שנדרשו על מנת לברר את זהותה של המערערת; הוצאות הטיסה והשהייה של אמה ובתה של המערערת, שהוטסו על ידי הקרן על מנת לבקרה; שכר אפוטרופוס לעבר ופיצוי בגין נזק לא ממוני.

           סך הכל פסק בית משפט קמא בגין נזק מיוחד חד פעמי הסך של 948,815 ש"ח (סכום זה כולל סכום נוסף שנפסק בהחלטת בית משפט קמא מיום 11.10.2012 ובה תוקן פסק הדין, בעקבות בקשות שהגישו הצדדים לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

3.        מכאן עבר בית משפט קמא לבחון את התשלום העיתי, ופסק את הסכומים הבאים, בנוסף למימון אישפוז המערערת במוסד השיקומי.

           עזרת צד ג': נקבע כי השיפור המשמעותי במצבה של המערערת נבע, בין היתר, תודות לטיפול של הצוות הרפואי והשיקומי במוסד, והעזרה של המטפלת הצמודה. בית משפט קמא העריך כי מדובר בכ-3 שעות יומיות של מטפלת שהקרן שוכרת באמצעות חברת כוח אדם, והעמיד הפיצוי בראש נזק זה על 3,000 ש"ח לחודש, לפי היקף של 16 שעות שבועיות.

           ביקורי בני המשפחה - נפסק סך של 1,000 ש"ח לחודש, על פי שהייה של כ-14 ימים בשנה של האם והבת.

           אבדן כושר השתכרות - נפסק סך של 1,200 ש"ח לחודש (4,000 ש"ח X 30%).

           טיפולי הידרותרפיה: ד"ר זייליג, המומחה בתחום השיקום, המליץ על טיפול הידרותרפיה אחד בשבוע. בהתחשב בכך שקופת חולים מממנת 12 טיפולי הידרותרפיה לשנה, נקבע כי המערערת זכאית למימון של 4 טיפולי הידרותרפיה לחודש, לפי 300 ש"ח לנסיעה + 120 ש"ח עבור ליווי. סך הכל - 1,700 ש"ח לחודש. בגין טיפולי פיזיותרפיה לא נדרש פיצוי, מאחר שהמערערת מקבלת טיפולים אלה במוסד השיקומי.

           בדיקות רפואיות ותרופות: המומחה השיקומי קבע כי המערערת תידרש למעקב קבוע של נוירולוג, אורטופד ורופא שיניים פעם בשנה. לאור זאת, נפסק סך של 100 ש"ח לחודש.

           הוצאות ניידות בעתיד: המומחה השיקומי אמר בעדותו כי לדעתו המערערת "צריכה כל יום לצאת לפארק עם כסא גלגלים, ולפחות 3 פעמים בשבוע להוציא אותה רחוק מאוד מהמחלקה, וזאת ללא קשר ליציאה לטיפולי ההידרותרפיה". לאור זאת, ובהתחשב בעלויות ההסעה, נפסק סך של 2,500 ש"ח.

           בלאי ורכישת ציוד חלופי: בהחלטה המתקנת נפסק סך של 1,546 ש"ח לחודש.